לא תכננו להתאהב בך מהר כל כך אבל לא השארת לנו ברירה

הורי האומנה בני 50

הורים ל-3 בנות 12-15.


קיבלו לביתם ילדה בת 5 שחיכתה חודשים ארוכים במרכז חירום עד שהצליחו למצוא לה משפחה:

ארבעה מבוגרים בחדר טחוב וילדה קטנטנה פיצפונת, מבוהלת, מתרגשת. רוצה לא רוצה.

שברירית וחזקה גם יחד, העיניים הכי חכמות שיש, עיניים של ילדה קטנה וקשישה גם יחד. כך פגשנו בך לראשונה.

איך מסבירים לילדה קטנה שבעוד ארבעה ימים כל עולמה ישתנה שוב?

שתצטרך לעזוב את כל מה שמוכר לה וללכת אל הלא נודע, רחוק רחוק "למקום שאפשר להגיע אליו במטוס" עם שק הבטחות שהכל יהיה בסדר, הבטחות שלא שוות הרבה, כי נפש כל כך רכה עם כל כך הרבה ניסיון חיים כבר יודעת איך זה מרגיש כשהכל לא בסדר.


התבוננתי בך בימים הראשונים של הקליטה והערצתי אותך, כמה כוחות יש לך לא להתפרק, כוחות שלי כמבוגרת לא היו- נשברתי מבפנים. בעוצמות שלך אפשרת לי להירגע ולהבין שלא משנה מה יהיה, יהיה בסדר.

התחלנו את המסע בנסיעה ארוכה, צפיתי את כל הקשיים שאפשר והתבדיתי. הראית לי את כל היפה והטוב שבדרך, הסתכלת בחלון הרכב ובחרת לראות שמיים, ים, חיות, בהמשך מדבר והרים ובחנת הכל בשקט, מתפעלת, בלי לרמוז על הסערה שאני בטוחה שהיתה בך.

בטוב שבך שבית את ליבי בלי שום גינוני מתיקות, בפשטות של ילדה שלומדת את חייה החדשים באומץ.

אמא ואבא ואחיות חדשות, חדר משלך ודברים שהם שלך ורק שלך ורק לך יש זכות להחליט עליהם. כל מה שמובן לילד אחר עבורך לא מובן מאליו. ואת שמחה ומתרגשת ושניה אחר כך כועסת ובועטת. מותחת גבולות ובודקת מה יקרה אם תעברי אותם. "תזרקו אותי לפח", "קדימה תרביצי לי", ועוד ניסיונות להוציא מהדעת. למתוח את החבל עד דק, כמה קשה וכואב לקחת נשימה עמוקה ולהסביר לך בפעם האלף שכאן אף אחד לא יזרוק אותך ולא ירביץ לך ולכעוס מותר אבל פה תהיי מוגנת לעולם.

למדתי להעריץ אותך גם כשירדו המסיכות וכשלמדת שזה בסדר להתפרק ואח"כ לבנות מחדש משהו נקי יותר ואמיתי.

חיכית כל כך ללכת לגן החדש, נפרדת בלי בעיה והלכת גם כשלא הכרת. היום את נפרדת בקושי בחיבוק חזק שמבקש: אמא, תבואי מוקדם היום, אני מתגעגעת.


ימים של צחוק שלאט לאט נהיה אמיתי מהלב ובמלוא הריאות, כל דבר מאולץ הופך אמיתי וטבעי. כשמושיטים לך יד את כבר לא מפחדת ממנה אלא קופצת אליה בחיבוק ומחבקת חזרה. הסיוטים בלילות מתחלפים בלילות שקטים ובבקרים שאי אפשר להעיר אותך משינה מתוקה ואני עומדת לידך ורואה אותך ישנה עמוק ושליו ולא רוצה להעיר. הפחד מתחלף בשלווה, הצעקות בצחוק מתגלגל והלב מתרחב. כמה שינויים ענקיים בזמן כה קצר.

לא תכננו להתאהב בך מהר כל כך אבל לא השארת לנו ברירה, השתחלת לתוך הלב שלנו ההורים ושל אחיותיך החדשות ומצאת בדיוק את המקום המתאים כמו חלק של פאזל שהופך את הלב לשלם.

לשנה החדשה אנחנו מאחלים לך ילדה שלנו שתמיד תהיי מוגנת, מוקפת באנשים שדואגים לך ולשלומך ויש הרבה כאלו. שתדעי שכל המשפחה הגדולה שאליה הצטרפת עומדים מאחוריך לשמור ששום דבר רע לא יקרה לך עוד בדרך. שתדעי שגם מאחורינו עומד צבא של אנשים אנשים טובים שהביאו אותך אלינו ומלווים ומדריכים ושומרים עליך בכל צעד. שתדעי לסמוך בלב רגוע, שהשלווה תהיה מנת חלקך, שכל מה שנכון וטוב עבורך יתגשם. תודה שאת מאפשרת לנו לצעוד לצידך, לפניך ומאחוריך ואנו מתפללים שנוכל לעשות את זה תמיד בכל שלב, בכל גיל ובכל נסיבות חיים. שתגדלי להיות חזקה, בריאה ובטוחה לדעת שאת יכולה לעשות הכל ולהיות כל מה שתבחרי לעצמך. יש ילדים שנולדים מבטן וכאלו שנולדים מהלב. נדמה שתמיד היית חלק מאיתנו, ואנו מקווים להישאר תמיד חלק משמעותי בחייך.





133 צפיות

פוסטים קשורים

הצג הכול